רוקדים ברחובות תל אביב / עמותת הכוראוגרפים

9.9.17 יום ש' מתחם שרונה, רחבת גן המוזיקה (תל אביב יפו) שעת המופע: 22:30-20:30 הכניסה חופשית

I See Red

מאת: סהר עזימי
רקדנים יוצרים: אוליביה קורט מסה, סהר עזימי
מוזיקה: מת׳יו גרין
תלבושות: הילה שפירא

אט אט פחדה התפוגג, והוא הציע את חזהו ללטיפותיה הבתוליות,
את קרניו כדי שתכרוך עליהם זרי פרחים,
עד שהנסיכה העיזה לטפס על גבו,
היא ליטפה את גב השור, בלי להיות מודעת על מי היא רוכבת,
אז לאט לאט במורד החוף הרחב והיבש,
בתחילה האל האדיר הציב את פרסותיו המדומות בגלים הרדודים,
ואז התנהל הלאה – עד שהגיע לים הפתוח – עם השלל שנשא,
פחד מילא את לבה, כאשר בהביטה לאחור, היא ראתה את החולות המתרחקים במהירות,
היא לפתה בימינה קרן, ידה השנייה נחה על גבו,
הטוניקה שלה מתנופפת ברוח הקלה.
(אובידיוס)

 

אופרה טריטוריאלית

דואט מתוך היצירה 'אופרה טריטוריאלית'.
גבר ואישה מחפשים מקום בטוח להניח בו את הראש.

מאת שלומית פונדמינסקי
רקדנים יוצרים: אור אשכנזי, צוקי רינגרט
מוזיקה: SPIRITUALIZED – PURE PHASE

 

 

קסנדרה 2 (אנסמבל רונית זיו)

בעקבות דמותה של הנסיכה הטרויאנית, כפי שהיא מוצגת במחזה אגממנון מאת אייסכילוס. קסנדרה, שהולכת לקראת מותה ויודעת את זה, היא קורבן שווא של הנסיבות. מותה הוא חסר משמעות. הקללה שמלווה אותה כמו עננה היא הקללה של אפולו: קסנדרה רואה את האמת אבל אף אחד לא מאמין לה. הקללה הזו מלווה אותה עד למותה.

קסנדרה מדברת על שרשרת של שפיכות דמים שארעה. גם גברים וגם נשים בעולמנו העכשווי, יכולים להיות בנקודה קריטית זו של שבי, ניכור, סכנה, אובדן שפיות. להיות המוקצה, הנידח. לכן חשוב היה לי להעלות את היצירה גם בגרסה הגברית.

"הדואט הפך להתרסה עכשווית, ישראלית, הרחק מאותו מיתוס ישן וקדימה אל עבר המיתוס המקומי. הגבריות המוחלטת של זייברט, וזו שמתוכה נרמזת גם נשיות אצל אלגריסי, לא רק שניבאה מעגל דמים אלא גם קוננה עליו. ובכך זיו יצרה בעצם מחול חדש לחלוטין" – צבי גורן, אתר הבמה

קרדיט צילום: I See Red: אפרת מזור גולדברג
אופרה טריטוריאלית: אפרת מזור גולדברג
קסנדרה # 2: אייל לנדסמן

חזור לתוצאות החיפוש